מהי פונקציה, אימון פונקציונאלי ואיך זה מתקשר לפילאטיס?

 

מאת: דניאלה מלאך

 

ההתמקדות החדשה- אימון פונקציונאלי, מעלה את השאלות הבאות: מהו אימון פונקציונאלי? איך נדע להחליט אם זהו אכן אימון פונקציונאלי? האם תרגול פילאטיס שייך לקטגוריה של  אימון פונקציונאלי? או, האם עכשיו נתפוס טרמפ על הנושא החדש שעליו מדברים כולם ונבנה את השיטה החדשה שתיקרא: "פילאטיס פוונקציונאלי"?...

 

רבים מקטרגים ואומרים, שאימון פילאטיס אינו פונקציונאלי. אני אומרת שכל תהליך שמאפשר לאחריו שיפור הפונקציה הנדרשת, הינו אימון פונקציונאלי. 

מהי פונקציה? לדוגמא: הליכה, קימה מישיבה לעמידה, ריקוד, רכיבה על אופניים, נשיאת סלים מהסופר הביתה, ריצה, משחק כדורגל וכו. אם כך, האימון הפונקציונאלי בעיני, הינו אימון המורכב ממערכת תכנון חכמה, המאפשרת בסופו של תרגול שיפור היכולות בפונקציה הנדרשת. אם רקדנית תגיע אלי להתאמן בפילאטיס, אני לא אלמד אותה את הפונקציה. לפחות לא בהתחלה. אנסה לזהות אילו מערכות מוזנחות במערכת השלדית שרירית צריכות תחזוקה מיוחדת עקב היותן מוזנחות. באמצעות שימוש בעקרונות ביו מכאניים ברורים של שיטת סטוט פילאטיס אותה אני מייצגת בארץ ובה אני משתמשת בעבודתי כמורת פילאטיס, אני פונה לחיזוק המערכות האלו באופן פרטני ובשיטות יחודיות אותן אני מלמדת בקורסים השונים. הטיפול יתבצע בעמדות מוצא המסירות את השפעת כוח הכבידה, או משתמשות בו, תוך שינוי הכוחות המופעלים על המערכות אותן אני רוצה לחזק עד שהן תגבנה ותתגייסנה לכל דרישה. בסוף השיעור ישתפר הריקוד שלה רק מעצם העובדה, שבתוך התנועה המורכבת, יש גיוס מתוזמן, נכון ומתאים באופן מדוייק של כל מערכות השרירים האחראיות להנעת השלד ולפיזור נכון של עומסים וחיסכון באנרגיה מיותרת. אנרגיה מיותרת מיוצרת כאשר אחת מהמערכות האחראיות ליצירת התנועה לא מתגייסת בזמן ואז המוח יוצר מיד דפוס פיצוי, על מנת לבצע את התנועה הנדרשת באותו חלקיק שניה. הדפוס הזה מבזבז אנרגיה, מכיוון שהוא מגייס מערכת שלא היתה אמורה לבצע תפקיד זה אלא אחר. כרגע היא תנסה לבצע שני תפקידים ולא תוכל לעשות אותם לאורך זמן מבלי להראות סימני עייפות או לקרוס אחרי תקופה ממושכת. 

במידה והפונקציה (ריקוד, ריצה, הליכה...) מתבצעים בסנכרון מלא של כל המערכות, אזי אימון פונקציונאלי כמו, שיפור תנועות הריקוד, המשך ריצה, תרגול הליכה וכד', הינו אימון שישפר את הפונקציה.

אולם, במידה והפונקציה לא מתבצעת בסנכרון מלא של כל המערכות אזי, האימון הפונקציונאלי לא יקדם את הפונקציה. נהפוך הוא, דפוסי הפיצוי שיווצרו, יגרמו להתדרדרות המערכת השלדית שרירית בעתיד ויגרמו לפציעות שהינן כה שכיחות אצל ספורטאים.

הדוגמא הפשוטה יכולה להיות בביצוע התרגיל הידוע "סקווט". התרגיל הפונקציונאלי הזה מומלץ לאנשים עם בעיות ברכיים לחיזוק השרירים המתחזקים את מפרק הברך. השאלות שעלינו לשאול הן:

האם דפוס התנועה נכון? מהו דפוס נכון? האם המאמן יכול להבדיל בין דפוס נכון לדפוס שגוי? כיצד נתרגל את קבוצות השרירים האלו במידה והמתאמן חווה כאב? האם נמשיך באימון פונקציונאלי? או האם זה הרגע שבו נפנה לתוכנית שתאפשר את ביצוע התרגיל הפונקציונאלי, אחרי פנייה חכמה לחיזוק נקודות התורפה. 

אני חוזרת לפילאטיס וטוענת לכתר הפונקציונאלי. מדריכי פילאטיס שלמדו את העקרונות לבניית תוכנית מתואמת ולהתאים אותה לצרכי המתאמנים על פי זיהוי נקודות התורפה, יוכלו לבנות תוכנית שיקומית שיאפשרו לאחר מכן לשפר את הפונקציה גם באימונים הפונקציונאליים. היתרון בשיעורי פילאטיס הוא שניתן להתחיל מעבודה מדוייקת של חיזוק השרירים הקטנים ולהתקדם לעבודה פונקציונאלית מתפתחת, באמצעות השיטה והמכשירים שמסייעים לזרז את המטרה. 

זו הסיבה שרוב קבוצות הכדורגל, הראגבי, הכדור סל המקצועניות בעולם, מכניסות לרוטינת האימונים היומיים של המתאמנים היקרים שלה, שיעור פילאטיס מדי יום ביומו.

 

כי: כשהגוף כל כך יקר, לא משחקים אותו, אלא בונים אותו. 

כשהשיקום כל כך יקר, לא משחקים איתו, אלא מונעים אותו. 

כשמבינים  מה רוצים להשיג, מוצאים את הדרך הנכונה ולא את השם של הדרך הנכונה, כי עם תוצאות אין להתווכח וכל מאמץ מיותר דוחה את המטרה. מה שלא קורה פשוט, פשוט לא קורה. על מנת לדעת את הפשטות, יש ללמוד, להבין ולפעול בהקשבה תוך הבנת שפת הגוף. זה מה שאנחנו עושים אצלי בסטודיו לפילאטיס בתל אביב.  במרכז ההכשרה הבינלאומי של סטוט פילאטיס בישראל אנחנו מנסים לשכפל את הדרך ולאפשר למדריכים רבים לרכוש את ההשכלה המתאימה לזיהוי צרכים ולבניית תוכנית אימונים מתאימה.