מאת: דניאלה  מלאך

 

פילאטיס - אמון בגוף ואמון בשיטה, הם הבסיס להצלחה בעבודה מול מתאמנים עם כאבים, הרוצים להשתחרר מהמגבלות שלהם. ההפתעה של המטופלים לאור השינוי המהיר ביכולות הגוף, כל כך מתגמלת. 

 

יש לי מתאמנת בת 89, שמתמידה ומגיעה פעמיים בשבוע לאימון פילאטיס שיקומי. כל מי שנמצא בסטודיו בזמן זה מתבונן בה בהערצה כשהיא פוסעת בצעדים מדודים עם גב זקוף וחיוך מאוזן לאוזן, מוקפת בהילה של גאווה על היותה מסוגלת להתמיד פעמיים בשבוע ולהגיע לשיעור פילאטיס. אחרי ניתוח החלפת מפרק ירך, ניתוחים בקרסוליים, כאבים בחגורת כתפיים והרבה נפילות, ממשיכה ללא לאות להגיע ואני ממשיכה למצוא דרכים שיראו לה רק את מה שהיא יכולה מבלי להגיע למגבלות או לכאבים שלה. 

 

יום אחד התקשרה אלי ושאלה אם זה נכון להגיע לטיפול, אחרי נפילה שלאחריה יש לה קשיים בנשימה וכאבים בצלעות ובכתף. הזמנתי אותה להגיע ולראות מה אנחנו יכולים לעשות על מנת להמשיך ולהפעיל את הגוף למרות הכאבים, מבלי להגיע לכאבים. לאור ניסיונה בעבר והאמון שלה בשיטה, בי ובעצמה, אזרה אומץ והגיע לטיפול באותו יום למרות הפחד. ההקשבה לצרכים שלה יצרה אימון יצירתי עבורי ועבורה. היא כל כך התרגשה שהציעה לי לצלם ולהראות לכל המדריכים איך אפשר להפעיל אנשים שלפני השיעור לא יכלו לזוז ולאחריו הם יכולים לנשום ולחוש חופשיים מכאב.

 

 

בקטע הוידאו המצורף נצפה כיצד היא שוכבת על כריות רכות המאפשרות מגע רך ונעים לצלעות, מקום נוח לכתף "ליפול" ולא להיות מונחת על המזרן, כפות הרגליים מונחות על קשת פילאטיס במקום שמונע מתחים, התוספת של הכדור בין הרגליים מאפשרת משוב למערכת ליבת הגוף והקשר שלה להפעלה נכונה של הסרעפת. עם התנגדות לגומייה מפעילים את הטרפזים התחתונים, הראש הארוך של הבייספ, שני השרירים האלו חשובים ביציבות השכמה ומפרק הכתף. 

 

המסר הוא להראות למתאמנת שאפשר לעשות הכל, כל עוד מקשיבים לגוף ומבצעים את הפעולות שהוא יכול לעמוד בהן ברגע נתון. ברגע שמתחשבים בצרכים שלו ומקשיבים לו, הוא נענה וממשיך לפתח יכולות. כשאשר בוחרים בצעד שהוא לטובת הגוף, ממשיכים בכיוון זה. אני אישית ממש מעריצה אנשים שבמצב של כאב ופחד,  מוציאים את עצמם מהבית לאימון ועבודה עם הגוף באמונה שלמה שאחרי האימון מצבם ישתפר. 

 

פילאטיס בתל אביב.